להלן מידע לגבי זכויות, ובעיקר היעדר זכויות, של עצמאים בביטוח הלאומי, בליווי השוואה לזכויותיהם של שכירים. המידע הוא למעשה סיכום פגישה של כנרת ורינת עם רו"ח שוקי מיניביצקי, שהוא מהמומחים בארץ לענייני ביטוח לאומי של עצמאים (ותודה ללהב על הקישור בינינו). ואף על פי כן, אין לראות במידע זה ייעוץ מסוג כלשהו, משפטי, חשבונאי או אחר. בכל מקרה ומקרה יש להתייעץ ברואה/ת חשבון מוסמך בדבר הזכות והדרך הנכונה לממש אותה, וכדאי מאוד להגיש בקשות מיוחדות ועררים לביטוח הלאומי, גם כשנדמה שהחוק נגדכם, וגם כאן בליווי רואה/ת חשבון.

הערה מקדימה: כיום עצמאים משלמים קצת פחות ביטוח לאומי משכירים (16.5 אחוז לעומת 17.7 אחוז בערך). אלא שעצמאים משלמים גם את חלק המעביד, ומכאן ההפרש העצום והרגשת הנטל הכבד. בשלב זה אנחנו לא מבקשים להפחית לנו את הסכום לתשלום, בקשה שהיא לא ריאלית בעליל, אלא לתת לנו תמורה הולמת בשעת הצורך, כמו זו שזוכים לה השכירים.

דמי אבטלה

בעבר ציין הביטוח הלאומי ארבע בעיות עיקריות באישור דמי אבטלה לעצמאים. מאז נידונו כל הבעיות בוועדות ובין נציגי הביטוח הלאומי, להב והאוצר, וכולן נפתרו פרט לאחת. להלן הבעיות והפתרונות:

א. אצל שכירים מחושבים דמי האבטלה לפי 75% משכרם בתקופה שקדמה לפיטוריהם. לעצמאי אין הכנסות לפני שהוא סוגר את העסק, ולעתים קרובות יש לו הפסדים דווקא, אחרת לא היה סוגר. אם כן, לפי מה יחשבו את גובה דמי האבטלה שלו?

הפתרון: זו תהיה קצבה בגובה קבוע לפי שיעור מסוים מגובה השכר הממוצע במשק (הפתרון של חישוב חמש שנים אחרונות נפל בשל חשש מקומבינות).

ב. איך מגדירים עצמאי מובטל, ואיך מוודאים שעצמאים לא יסגרו ויפתחו עסקים לסירוגין בשביל דמי אבטלה?

הפתרון: כדי להיחשב מובטל, עצמאי צריך לעשות שלוש פעולות: לסגור את תיק במע"מ, להודיע למס הכנסה ולשנות סיווג בביטוח לאומי. שלוש הפעולות יחד הן אקט דקלרטיבי מגובה בטפסים של הרשויות, וקשה להאמין שעצמאים יבצעו אותם באופן פיקטיבי. בנוסף, אפשר להגביל את האפשרות לקבל אבטלת עצמאים לשלוש פעמים במהלך החיים.

ג. שכירים מובטלים צריכים להגיע ללשכת העבודה מדי שבוע, לנסות לקבל עבודות חדשות וכו'. מה יהיו הנהלים לעצמאים מובטלים?

הפתרון: פשוט מאוד – בדיוק כמו של שכירים.

ד. כרגע עצמאים אינם משלמים את המרכיב של דמי אבטלה בביטוח הלאומי. שכירים משלמים רבע אחוז משכרם לטובת זכות זו. כמה ישלמו עצמאים?

זהו, שכאן הכול נתקע. האוצר עשה חישוב והגיע ל-1.1 אחוז, ואילו הכלכלנים מטעם העצמאים חישבו ומצאו שרבע אחוז, כמו של שכירים, יספיק בהחלט.

הדרישה שלנו: להתיר לעצמאים לשלם רבע אחוז משכרם תמורת הזכות לקבל דמי אבטלה במקרה של סגירת העסק בכל התנאים שלעיל.

דמי לידה (וחישוב קצבאות של תאונת עבודה ושל מילואים)

אישה ששילמה ביטוח לאומי וילדה זכאית לקבל בכל אחד משלושת החודשים שאחרי הלידה קצבה בגובה 100% משכרה בשלושת החודשים שקדמו ללידה.

גם אישה עצמאית מקבלת מיד אחרי הלידה דמי לידה המחושבים לפי הכנסתה החודשית בשלושת החודשים שלפני הלידה.

הבעיה: בסוף השנה נערכת לה שומה שנתית, שבה הכנסתה השנתית מחולקת ב-12 כרגיל. במילים אחרות, הכנסה מ-9 חודשי עבודה לכל היותר – כי הרי לא עבדה אחרי הלידה ואולי גם קצת לפניה – מחולקות ב-12. מחישוב כזה יוצא כמובן שהכנסתה החודשית נמוכה יותר מזו שחושבה בתחילה, והיא נדרשת להחזיר את ההפרש לביטוח הלאומי.

התיקון שאנו דורשים: כדי שדמי הלידה ישקפו את שכרה האמיתי של העצמאית, כפי שהם אמורים לעשות וכפי שהם עושים אצל שכירות, יש לחשב את דמי הלידה שלה לפי השומה השנתית של השנה האחרונה שבה לא ילדה או לפי שלושת החודשים שקדמו ללידה – הגבוה מביניהם. כך נבטיח שכל פגיעה שנפגעה עבודתה בגלל ההיריון או הלידה לא תשתקף בגובה דמי הלידה. בדיוק כמו אצל שכירה, שהחוק מגן עליה מכל פגיעה הנובעת מהריונה.

בעיה דומה נוצרת אצל עצמאי שנפגע בתאונת עבודה ואינו יכול לעבוד במשך כמה חודשים ומקבל קצבה של תאונת עבודה מהביטוח הלאומי: הוא יקבל קצבה בגובה 75% מהשכר שהרוויח בשלושת החודשים שקדמו לתאונה, אבל ייאלץ להחזיר חלק בגלל חישוב השומה השנתית שתחלק את הכנסותיו ב-12. גם מילואימניק ששירת במשך 30 יום יחזיר חלק מהחזרי המילואים שלו בסוף השנה, כי הכנסות של 11 חודשים יחולקו ב-12. גם כאן נדרש תיקון דומה לזה של יולדת.

אגב, אם נתקלתם במקרים כאלה, שווה מאוד להגיש בקשות מיוחדות. יש רק סיכוי קטנטן שתצליחו, אבל שווה לנסות.

לגבי חופשת לידה לגבר שאשתו עצמאית – לפי תשובות שקיבלנו מהביטוח הלאומי, גם גבר שנשוי לעצמאית זכאי לחופשת לידה. אם מישהי נתקלת בבעיה בנושא, אנא פנו אלינו.

לגבי דמי לידה לשותפות בעסק – שתי השותפות זכאיות לדמי לידה מלאים.

שימו לב: צריך להקפיד שלא לעבוד במהלך חופשת הלידה (אף שהביטוח הלאומי מעלים עין מעבודה מינימלית המיועדת לשימור קיומו של העסק). ואין בכך עצה משפטית או אחרת כמובן. התייעצו ברואה/ת החשבון שלכן.

קצבאות ביטוח לאומי על מחלה ממושכת, על תאונה ועל תאונת עבודה

הפתעה: אין בביטוח הלאומי – לא לשכירים ולא לעצמאים – קצבה המיועדת לסייע לאדם אם הוא (או אחד מבני משפחתו) חולה במחלה ממושכת.

יש להבחין בין מחלה ממושכת ובין פגיעה בתאונת עבודה: אם נפגע העובד – שכיר או עצמאי – בתאונת עבודה, ומשום כך אינו יכול לעבוד, יש קצבה שתסייע לו, והיא בגובה של 75% אחוז משכרו (ראו להלן, תחת הכותרת "דמי לידה", את הבעייתיות בחישוב אחוז זה אצל עצמאים).

יש להבחין גם בין פגיעה בתאונת עבודה, שלה כאמור יש קצבה בביטוח הלאומי, ובין פגיעה בתאונה סתם, שבגינה יש פיצוי על אובדן הכנסה מהביטוח הלאומי רק אם הנפגע אינו מקבל פיצוי מגורם אחר (למשל מהביטוח של הרכב במקרה של תאונת דרכים).

עם זאת, שכירים רבים מבוטחים מטעם עבודתם ומפרישים משכרם לביטוחים פרטיים כמו ביטוח מנהלים, ואלה מגינים עליהם במקרים של מחלות ממושכות או תאונות. לכן גם עצמאי, אם הוא רוצה ביטוח למקרה של מחלה או תאונה שאינה קשורה לעבודה, צריך לבטח עצמו בביטוח פרטי.

מאיזה יום משלמים על תאונת עבודה: גם לשכיר וגם לעצמאי הביטוח הלאומי משלם על תאונת עבודה רק מהיום ה-12 (זו קביעה מרגיזה במיוחד של חוק ההסדרים, שטיבו האנטי-דמוקרטי פוגע בעקביות בכל אזרחי המדינה). אלא שאצל שכירים המעביד משלם (על פי הנוהג, ולא על פי חוק) את 12 הימים הראשונים, ואילו העצמאי, שהוא נטול מעביד, סופג את הימים החסרים. מאחר שבשלב זה איננו דורשים מהמדינה לשלם בעבורנו את חלק המעביד, בעיה זו אינה נמנית כרגע בין דרישותינו.

החזרי מילואים

מילואימניק עצמאי אמנם מקבל החזר על שכרו שאבד, אך אינו מקבל פיצוי על אובדן הכנסות מסוגים אחרים, כגון ספקים ולקוחות שנטשו, פגיעה במערכי התפעול והשיווק של העסק בגלל ההיעדרות ממנו ועוד.

הבעיה היא הקושי הרב לאמוד נזקים אלה, והיא נידונה כעת בלהב ובפורום המג"דים בחיפוש אחרי פתרון.

אנחנו חוזרות ומפצירות בכל אחד ואחת מכם להגיש ערעורים על כל עוול, מדובר בסך הכול בפניות כתובות ודי פשוטות שיכולות לעשות את ההבדל (והכול בהתייעצות עם רואה/ת חשבון). ערעורים כאלה גם יציפו את הבעיות שלנו בפני הביטוח הלאומי ויצרו לחץ.

בהצלחה ושלא נדע מצרות,
כנרת ורינת